The Masonic Traveler
ירחון עברי בנושאי הבניה החופשית, מדע ותחביבים
המרקיז דה סאד והסטואיקנים
מתוך ספרו של חיים שפירא – על הדברים החשובים באמת
הפילוסופים הסטואיקנים הבדילו בין "מצבים" ל"אירועים". "מצב" אינו תלוי בנו. אלה הם דברים שפשוט
קורים ואין לנו יכולת לעשות בהם דבר: צונאמי בטיילת של תל אביב, מטאוריט שפוגע בך בזמן שאתה
כותב ספר, אדם שהחליט להתאבד וקפץ מגורד שחקים דווקא עליך ודווקא ביום שלבשת את החליפה
היפה ביותר שלך, וכו' וכו'... ("יתכנו כמובן גם מצבים אופטימיים יותר, אך הם חשובים פחות לענייננו זה.)
מצב אינו תלוי בנו ואין לגו שליטה עליו. אירוע הוא מה שאנו חושבים על מה שקורה לנו וכיצד אנו מגיבים
למצבים שונים. אגו אלה שהופכים כל מצב לאירוע. האדם, לפי אסכולת הסטואה, הוא אוסף הבחירות
שלו כתגובה למצבים הנקרים על דרכו – במישור המחשכה ובמישור המעשה. הסיסמה המוסרית
החשוכה ביותר של הסטואיקנים היא: היה ראוי לכל מה שקורה לך.
שני רומנים של המרקיז דה סאד, ז'וסטין וז'ולייט, על זוג אחיות -- אחת טובה ואחת ממש לא - מדגימים בצורה מבריקה את ההבדל
בין מצב לאירוע. (הרומנים האלה אינם מומלצים לאנשים ששפיותם חשובה להם. קראתי אותם בתקופה שדעתי קצת שיעממה אותי, אז החלטתי לצאת קצת ממנה. כשחזרתי אליה, הבאתי איתי הרבה רעיונות מעניינים. מאז אני נמצא בתוך דעתי המשודרגת ושוב אינני יוצא משם.) בקריאה הראשונה והשטחית מתקבל הרושם הזה: ז'וסטין היא האחות הטובה, ולכן, על פי הלוגיקה המעוותת של דה סאר, אמורים ליפול על ראשה כל האסונות האפשריים והבלתי אפשריים, שום מעשה טוב לא יישאר ללא עונש אצל המרקיז. מן הצד השני ז'ולייט, האחות המרושעת, עושה חיל בכל אשר תפנה. אלא שקריאה נוספת בשני הרומנים (מומלץ לעשות זאת אפילו פחות מהקריאה הראשונה) מגלה דבר מפתיע מאוד: במרוצת חייהן נתקלות שתי האחיות כמעט באותה סדרה של מצבים. ההבדל ביניהן הוא שאחת מהן -- האחות הטובה - סובלת מאור מהמצבים שדה סאד מפיל על ראשה הצעיר, ואילר האחרת - ז'ולייט המרושעת – מחליטה ליהנות מאותם הדברים בדיוק, וחיא אכן נהנית, ואפילו מאוד.
נחזור לענייננו. יש אנשים שחושבים שעצם העובדה שהם מתלוננים כל הזמן על כל מה שהם רואים או שומעים, הופכת אותם לחכמי הדור.
להימצא בחברת אדם שהוא חכם כל הזמן זה כמו להיות נוכח בהלוויה מתמדת.
